כאשר מדובר על ניהול אופציות, תפקידו של נאמן או חברת נאמנות הוא להוות צד שלישי בין מעניק האופציות למקבל.
לדוגמה: אופציות שיקבל עובד יועברו לחזקת נאמן וגם כאשר יבשילו או ימומשו ישארו אצל הנאמן עד שהעובד יבקש לקבל אותם.
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, הוא סעיף המגדיר כיצד יש לגבות מס על תשלום מבוסס מניות (תמ"מ).
כחלק מסעיף זה מוגדר, כי במקרה ומעסיק העניק אופציות לעובד, כדי שעובד יהנה מהקלה משמעותית וישלם רק עד 25% מס (במקום עד 59%) על האופציות להיות מוענקות דרך נאמן.
כאשר חברה פרטית בתהליכי גיוס ההון שלה מציגה הצעה לגבי שווי החברה לפיה יוענקו למשקיע מניות.
במקרה מסויים היא מבצעת את חישוב שווי החברה לאחר שהמשקיע הוסיף את ההון המושקע לשווי החברה הקיים, כלומר אחרי הכסף של המשקיע.
החישוב מבוצע כך: סכו"ם ההשקעה חלקי מה מקבל המשקיע (באחוזים).
לדוגמה, סכו"ם השקה של מיליון שקלים תמורת 10% ממניות החברה, יחושבו כ- 100 אלף שקלים בהערכת שווי לפי פוסט מאני (מיליון חלקי 10).
בתנאים מסויימים, כמו הענקת מניות לעובדים אמריקאים, הנפקה בנסדאק ודרישות משקיעים בחו"ל נזקקת החברה לביצע הערכת שווי לפי תת סעיף 409A בחוק המיסוי האמריקאי.
במקרה זה, החישוב מבוצע בידי כלכלנים ובאמצעות שיטות מורכבות הצמודות להנחיה הנקראית AICPA.
התמהיל הקלאסי מגדיר כי יש להקצות כ-10% לפול אופציות אך מנתוני altshare עולה כי בפועל בשנת 2022 חברות הגדירו ממוצע של כ-18% ממניות החברה כפול לאופציות.
בשמה המלא capitalization table היא טבלה המכילה את כל המבנה ההוני של החברה. בדרך כלל, יופיעו בתחילתה יזמי החברה, אחריהם המשקיעים לפי סבב הגיוס בו הצרפו (מהישן לחדש) ולבסוף בעלי אופציות ומניות בהיקף קטן (בדרך כלל כסיכום בשורה אחת). בעבר, השתמשו בתוכנת excel לניהול ה-cap table אך היום נהוג להשתמש במערכת ניהול אוטומטית.
